הסטוריה

now browsing by category

 
Posted by: | Posted on: פברואר 27, 2014

יום ההולדת של זכרון-יעקב

ספינת המייסדים

ספינת המייסדים

מייסדי זכרון-יעקב הגיעו ארצה על סיפון 3 ספינות ולאחר הפלגה רבת קשיים, נתקלו בהתנגדות השלטונות העות'ומנים לעגינתן בחופי הארץ, עד שלבסוף עשה חלק מהחלוצים את דרכו לנמל צור בלבנון ומשם ירד דרומה עד הגיע החבורה הראשונה לחיפה. לימים הצטרפו אליהם באי שתי הספינות האחרות (אגב: שמה של אחת הספינות היה "טטיס" והחלוצים ראו בה סמל לתקומת ישראל שהרי אחרי הגלות שהמיט טיטוס על העם היושב בציון, החזירה "טטיס" את מי שחזר לגאול את אדמתו).

החלוצים התכנסו בחיפה והחלו לחפש קרקע אותה ביקשו לרכוש ולהקים עליה את נחלתם. זו נמצאה לבסוף ב"חוטם הכרמל", האזור הדרומי ביותר ברכס ההר ומשנאספו הכספים והושגו האישורים, יצאה המשלחת הראשונה מחיפה ל"זמארין" (שמה המקורי של זכרון-יעקב).

העלייה לקרקע התקיימה בשנת 1882 בנר שני של חנוכה שנת תרמ"ג ו882מאז ועד היום, נקבע מועד זה כיום הולדתה של זכרון-יעקב. הסיפור המלא מאחורי העליה לקרקע, במהלך סיור מודרך של "כרמים".

Posted by: | Posted on: פברואר 27, 2014

הזנחה של קבר דוד רמז בזכרון-יעקב

דוד רמז ז"ל כיהן בכנסת הראשונה כשר החינוך, לאחר ששימש מזכיר ההסתדרות-הכללית. בכנסת השניה היה רמז שר התחבורה וכל חייו עסק בתפקידים ציבוריים, אלא שתמיד נקשרה נפשו בזכרון-יעקב בה שהה תקופה מסויימת לאחר עלייתו ארצה.

רמז שנולד בשנת 1886 נפטר בשנת 1951 ועל-פי בקשתו, נקבר בבית-העלמין בזכרון-יעקב. על מצבת קברו מופיע סמל מדינת-ישראל אולם נראה כי כנסת-ישראל שכחה משירותו ומקיומו, אחרת קשה להסביר את העובדה לפיה המצבה על קברו מוזנחת כבר שנים ארוכות.

עובדי החברה-קדישא בזכרון-יעקב נוהגים אומנם מעת לעת לדאוג לניקיון סביב קברו של השר המנוח אבל שום גורם ממלכתי לא טרח, כבר שנים, להגיע לבית-העלמין ולטפל במצבה המוזנחת שכבר הספיקה להתקלף בחלקה ולהכנע לפגעי הטבע.

מוזר מאוד שמצבתו של שר בישראל נראית כאבן שאין לה הופכין ושום גורם אינו טורח לטפל בה מפעם לפעם. בבית-העלמין של זכרון-יעקב טמונות עוד דמויות רבות שעשו למען המדינה והקהילה והמצבות שלהן מטופחות, שמורות ונקיות ואילו המצבה של דוד רמז המנוח, מביישת את כנסת-ישראל וחבל.

Posted by: | Posted on: פברואר 26, 2014

אזכרה פרטית לברון רוטשילד?

הברון הידוע

הברון הידוע

"יד הנדיב" נוהגת לקיים כל שנה אזכרה לברון רוטשילד ולרעייתו, הטמונים בחלקת-הקבר שבגני רמת-הנדיב בזכרון-יעקב. כל שנה מוזמן לאזכרה קומץ מאנשי הישוב ומשתתפים באירוע מספר נציגי הקרן, טכס החוזר על עצמו באותה מתכונת מידי שנה. באופן יוצא מן הכלל, מתרחב מעגל המוזמנים בעת אזכרה הנערכת בשנה "עגולה" לפטירת הברון ואז גם מופיעים בחלקת-הקבר מוזמנים נוספים, הן מזכרון-יעקב וגם מחוצה לה.

אלא שבכל המקרים הללו מדובר בטקס אזכרה צנוע ואינטימי, מנותק לחלוטין מהציבור הרחב בזכרון-יעקב. במשך השנים נוצר הרושם כאילו מבכרים אנשי "יד הנדיב" לערוך את האזכרה השנתית, הרחק מעיני התושבים המתגוררים בישוב שנושא את שמו של הברון. יתר על כן, בבית-הכנסת הגדול "אהל יעקב", בזכרון-יעקב, נאמרת באופן קבוע תפילת "קדיש" לעלוי נשמת הברון וגבאי בית-הכנסת מקפידים על אמירתה כבר שנים ארוכות, אלא שהקשר בין בית-הכנסת הנושא את שם אבי-הברון לבין "יד הנדיב" רופף עד בלתי קיים, בכל הנוגע למשל לסיוע כספי שביקשו פרנסי בית-הכנסת ואשר לא נענה בחיוב.

התחושה בקרב המקורבים לעניין היא שמסיבות לא מובנות קיים נתק בין "יד הנדיב" לבין לזכרון-יעקב וגם הצעות שונות, כמו למשל לקיים חידון בין בתי-הספר המקומיים על תולדות הברון ופועלו, הצעות אלה נתקלו בכתף קרה וללא תגובה.

חבל מאוד, שהרי היתה זו הזדמנות נאותה להנחיל לבני הנוער והדור הצעיר את תולדות הברון בדרך חיובית ונעימה, אבל "יד הנדיב" העדיפה להתעלם עד כה מהיוזמה הזאת.

Posted by: | Posted on: פברואר 12, 2014

רמת-הנדיב: מ"עלילת דמשק" לקבר הברון

הברון רוטשילד

 הברון רוטשילד

רמת-הנדיב, שוכנת בפאתיה הדרומיים של זכרון-יעקב ונודעה ברבות השנים כאחד הגנים הפורחים היפים בישראל. מדובר בשטח כולל המשתרע על פני כ-5000 דונמים ובטבורו אחוזת הקבר של הברון רוטשילד ורעייתו. עצמותיהם של השניים הועלו ב-1954 מפריס לארץ, כ-20 שנה לאחר פטירתם והם הובאו שם למנוחת עולמים במעמד הנשיא בן-צבי וראשי הישוב בארץ. אתר הקבורה משמש מוקד לביקורי אלפי מטיילים המגיעים לגני רמת-הנדיב להתבשם מיופיו המיוחד.

הגן הקסום מתוחזק על-ידי מימונה של קרן-רוטשילד (יד הנדיב) והוא נמצא לא הרחק מעין-צור וחרבת-עלק, שתי נקודות ציון חשובות בתולדות ההתישבות היהודית בחוטם הכרמל ובהם נותרו שרידי מעיין, בית-מרחץ עתיק ובוסתן. אלא שמעבר לייחודה של  רמת-הנדיב כאתר טיולים מומלץ, מעטים יודעים על קשר היסטורי בין משפחת רוטשילד לבין אחד האירועים האנטישמים הקשים בתולדות-ישראל ואשר לימים נודע כ"עלילת דמשק". חלקה של משפחת רוטשילד בפענוח העלילה האנטישמית, משמש עד היום מקור גאווה לתרומתה של משפחה זו לתקומת ישראל והעם היהודי. במקביל לכך ובשל קירבת עין-צור לרמת-הנדיב, מצויה מאחורי סיפורו של אתר זה, עלילת גבורה של היאחזות יהודית בחלקת האדמה הזאת, שהסתיימה בכישלון צורב ובהתאבדות כפולה.

מה עומד מאחורי "עלילת דמשק"? מה הקשר של משפחת רוטשילד לעניין? איך קשורה ההיאחזות היהודית בעין-צור לתולדות המאבק על ארץ-ישראל? מי שמבקש לספק חלק מסקרנותו ואולי אף לראות את הקשר ההיסטורי לימים אלה, מוזמן לקרוא את החלק הבא של מאמר זה, כפי שיופיע בחודש הבא. עד אז אפשר להנות מטיול נהדר, בהדרכת "כרמים" גם ברמת-הנדיב.

Posted by: | Posted on: ינואר 16, 2014

זכרון-יעקב: היסטוריה של הגרמנים

זכרון-יעקב: היסטוריה אקטואלית – אתם מוזמנים להצטרף אלי למסע מיוחד במינו שמחבר בין האירועים שעיצבו את תולדות זכרון-יעקב, לבין החדשות האקטואליות של היום. אולי זה מפתיע, אבל מתברר כי מה שהתרחש במהלך 132 שנותיה של המושבה, שהפכה להיות עיר, עדיין שריר וקיים בשיח-הציבורי של היום: יחסי יהודים-ערבים, עובדים-זרים, עבודה-עברית, פלגנות פוליטית וחקלאות גוססת,- כל אלה היו מנת חלקה של זכרון-יעקב במשך שנותיה ומתברר שהנושאים הללו, מצויים גם היום על סדר-היום בישראל.

ה"בלוג" שלי, יוצא איפוא מנקודת המוצא ההיסטורית בזכרון-יעקב ומתחבר לאקטואליה של חדשות-היום, מה שמאפשר פתיחת רב-שיח, הבעת עמדות ודיון פורה, לא רק בעבר אלא במה שמעסיק את כולנו גם היום.

המאמר הראשון מתייחס למציאותם של עובדים-זרים, מסתננים ומבקשי מקלט בישראל, בהתייחסות לחברי הכת הגרמנית-נוצרית, שהתיישבו ב-1964 בזכרון-יעקב.