תיירות

now browsing by category

 
Posted by: | Posted on: יולי 9, 2014

" בית המוכתר" ממתין להשלמת שיחזורו

DSC_0227
בשנת 1990 רכשו אבנר ואוהלה רג'ינאנו את הזכויות על אחד המבנים החשובים והסמליים של זכרון-יעקב, הלוא הוא "בית המוכתר".
הרכישה הזאת נבעה מתוך הקשר המשפחתי של אוהלה, נכדתם של יחזקאל ופרידה הורנשטיין, מי שהיו הבעלים של הבית, בו שימש יחזקאל הורנשטיין בתפקיד "המוכתר" של זכרון-יעקב. מדובר במישרה שהיתה מקובלת במרבית המושבות היהודיות בארץ-ישראל, כאשר היה "המוכתר", איש-הקשר בין הקהילה לבין השלטון התורכי (אף שמקורו של "המוכתר"- ראש הכפר, בערבית).
פרידה הורנשטיין, סבתה של אוהלה, סיכנה בזמנו את חייה, כאשר הסתירה את אחד מלוחמי מחתרת ניל"י, יוסף לישנסקי, במנהרה סודית שנחפרה מתחת לבית ואשר אחת מזרועותיה, הגיעה לבית-אהרונסון הסמוך. לישנסקי אומנם ניצל באותה הזדמנות מידם הארוכה של התורכים, אלא שלימים נלכד והוצא להורג בתלייה.
אוהלה הורנשטיין ובעלה, אבנר רג'נאנו, ניהלו במשך שנים התמודדות עם הרשויות שדרשו מהם לשלם מס-שבח מאז שנת 1953 ולבסוף, הצליחו כאמור לרכוש את הזכויות של בית-סבא "המוכתר".
המועצה לשימור-אתרים ומשרד ראש-הממשלה, חברו יחד כדי לדחוף ולהביא לשימור ושיחזור הבית החשוב הזה ובמקביל הוחל גם בהקמת מתחם מודרני צמוד, בו מתוכנן בית-קפה ואולם תצוגה, שכבר זכה במעלית…
את עבודת השיחזור והשימור ביצע המהנדס יובל הכברג, מי ששיחזר בזמנו את נמל-יפו ולימים אף דובר על האפפשרות לשחזר את המנהרה הסודית שנחפרה מתחת לבית ולחשוף לפחות שתיים מיציאותיה.
נכון להיום, עומד הפרויקט כולו בשממונו והוא סגור ומסוגר וכבר זמן רב שלא מתבצעות בו עבודות.
הסיפור המלא אודות "בית המוכתר" ומשפחת הורנשטיין, ממתין למי שיצטרף לאחד הסיורים המודרכים של "כרמים- מרכז התיעוד והמידע" בזכרון-יעקב.

Posted by: | Posted on: מרץ 17, 2014

שימור אתרים בכל מחיר?

רעיון שימור האתרים בזכרון-יעקב נחל פעמים רבות מידה של הצלחה והודות לאכיפת התקנה, אכן נשמרו בישוב אתרים היסטוריים לא מעטים שאלמלא כן, היו גם הם הופכים לאתרי נדל"ן מניבי רווח.

אלא שלא אחת מתברר כי מדובר בסוג של מס-שפתיים או בצעד חסר הגיון שנזקו רב מן התועלת הגלומה בו. כך למשל ידוע על היתרי בניה שניתנו לבעלי בתים ישנים, רק בתנאי שיעשו ויקפידו על הוראות והנחיות לשימור הבתים או חלקים מהם. באחד המקרים הללו אכן הושקע מאמץ לשמר גדר-אבן בת 80 שנה אולם מיד לאחר סיום הבניה, שופצה הגדר עד בלי הכר ואיש אינו יודע להבחין בה אם אומנם יועדה לשימור או שמא בגדר-אבן חדשה מדובר.

נראה כי הישא נשבר כאשר הגישה הנהלת בית-הכנסת הגדול "אהל יעקב" בקשה להקים, סמוך לבניין בית-הכנסת, מבנה קטן שנועד לשמש את צרכי ציבור המתפללים בעיקר בשבתות ובחגים. במבנה הזה תוכננו גם שרותים-צבוריים נחוצים וכל התוכניות אושרו על-ידי המועצה-המקומית, הבעלים החוקיים של בית-הכנסת והשטח כולו. אולם ההתנגדות שעצרה, לעת עתה, את המהלך, הגיעה דווקא מן הוועדה-לשימור ובמרכזה הטענה כאילו יפגע המבנה המתוכנן בארבעה עצים הסמוכים לבית-הכנסת ואשר מצויים על שטח המיועד לשימור!

התנגדות וועדת-השימור האירה באופן מגוחך את גישתה בייחס לשימור אתרים בישוב, שהרי גם על פי התוכניות, אין כוונה לעקור את העצים אלא להקים את המבנה החדש ביניהם, לא כל שכן, כאשר טענת השימור מושמעת בייחס לשטח אדמה ריק.

המהלך הזה יגיע כפי הנראה לקיצו, כאשר תכונס ועדת-השימור ותשנה את החלטתה, דבר שיאפשר הקמת המבנה המתוכנן, לצרכי ציבור, אבל האירוע הזה מאיר שוב באופן לא מחמיא (בלשון המעטה) על וועדה שתכליתה לשמור על אינטרס ציבורי ובעצם פוגעת בו.

Posted by: | Posted on: ינואר 16, 2014

זכרון-יעקב: היסטוריה של הגרמנים

זכרון-יעקב: היסטוריה אקטואלית – אתם מוזמנים להצטרף אלי למסע מיוחד במינו שמחבר בין האירועים שעיצבו את תולדות זכרון-יעקב, לבין החדשות האקטואליות של היום. אולי זה מפתיע, אבל מתברר כי מה שהתרחש במהלך 132 שנותיה של המושבה, שהפכה להיות עיר, עדיין שריר וקיים בשיח-הציבורי של היום: יחסי יהודים-ערבים, עובדים-זרים, עבודה-עברית, פלגנות פוליטית וחקלאות גוססת,- כל אלה היו מנת חלקה של זכרון-יעקב במשך שנותיה ומתברר שהנושאים הללו, מצויים גם היום על סדר-היום בישראל.

ה"בלוג" שלי, יוצא איפוא מנקודת המוצא ההיסטורית בזכרון-יעקב ומתחבר לאקטואליה של חדשות-היום, מה שמאפשר פתיחת רב-שיח, הבעת עמדות ודיון פורה, לא רק בעבר אלא במה שמעסיק את כולנו גם היום.

המאמר הראשון מתייחס למציאותם של עובדים-זרים, מסתננים ומבקשי מקלט בישראל, בהתייחסות לחברי הכת הגרמנית-נוצרית, שהתיישבו ב-1964 בזכרון-יעקב.